<h1>ארחות חיים הלכ' קדושה דמיושב סימנים ד'—ו'</h1>
<h2>דף נו.</h2>
דין אל מלך נאמן וברוך שם. כתב הבעל האשכול בק"ש יש בה י"ח אזכרות כנגד י"ח חוליות ורמ"ח תיבות כנגד רמ"ח איברים לקיים מה שנאמר כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך. והרמ"ח תמצאם עם אל מלך נאמן וברוך שם. כתב הר' אשר ז"ל כל הארצות האלו נהגו לומר אל מלך נאמן כדי להשלים רמ"ח תיבות בק"ש כנגד רמ"ח איברים שאם ישמור אדם רמ"ח תיבות ישמור לו השם רמ"ח אבריו ע"כ. וכן כתוב באה"ר על פסוק שמור מצותי וחיה בפ' ואתחנן שמור רמ"ח שקב"ש והב"ה ישמור רמ"ח איברים שלך. ותימא כי בג' פרשיות של שמע אין בהם כי אם רט"ל תיבות, אבל עם אל מלך נאמן וברוך שם הם רמ"ח. אמר רב נחשון ריש מתיבתא בג' מקומות יחיד עונה אמן לעצמו בבונה ירושלם, ובהבוחר בעמו ישראל באהבה, ובאוהב עמו ישראל באהבה שכן מנהג גאונים קדמונים וחסידים הראשונים וכן הלכה ע"כ. ואמן הוא אל מלך נאמן לפי שהוא נוטריקון של אמן ועל כן אין לנו להפסיק באמן בין הברכה לק"ש וכן דעת הרמב"ן ז"ל. והוא ז"ל כתב ומפני שנהגו לאומרו הוצרכתי לשאול מן הר"ם הלוי ז"ל והשיב לי דבר ברור הוא שהוא טעות ולא נהגו לא בספרד ולא בארץ ישראל. והטעם שאין ראוי לאומרו כיון שהברכות באות על ק"ש אין להפסיק בין הברכה והמצוה. ולהשלים רמ"ח תיבות יש מי שאומר שחוזרין ב' פעמים להיות לכם לאלהים. ובפרק מקום שנהגו מפרש האי דמוסיפין בק"ש ברוך שם וכו' משו' דאמריה יעקב כי בשעה שקבץ יעקב את בניו אמר להם בני שמא יש בכם מי שאינו עמי ביחוד אדון העולם פתחו כלם ואמרו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד וכשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד פתח הזקן ואמר בשכמ"לו וקאמר התם היכי נעביד נימריה לא אמריה משה לא לימריה הא אמריה יעקב התקינו שיהיו אומרים אותו בחשאי. ונראה מזה שאין צריך לומר ק"ש בחשאי אלא ברוך שם לבד וכן המנהג בקצת מקומות שקורים אותה בקול רם. ונהגו לומר להיות לכם לאלקים בקול רם והטעם להראות שאין מפסיקין בין אלקיכם לאמת.
